החלטה בתיק בע"מ 1377/04

1.        זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א. אמינוף) בה נדחה ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מ. רבס).

2.        המבקשת הוכרזה חסויה. ביום 2.10.00 מינה בית המשפט לענייני משפחה את הגב' מיכל בוזגלו, אחייניתה של המבקשת, כאפוטרופוסית זמנית עליה. ביום 16.4.01 מונתה הגב' בוזגלו אפוטרופסית על גופה של החסויה, ואילו הקרן לטיפול בחסויים מונתה אפוטרופסית על רכושה. ביום 26.11.01 מונה עו"ד מירון רון אפוטרופוס על רכוש החסויה במקום הקרן.

3.        החסויה סובלת מפיגור שכלי קל; בשנת 1966 נפגעה מתאונת דרכים וסבלה נזק גופני משמעותי שבעקבותיו היא נזקקת לעזרה מתמדת. ביום 27.4.00 נפסקו לחסויה פיצויים בסך 1,363 מליון ש"ח עקב תאונת הדרכים. במסגרת הפיצויים שנפסקו נכלל גם מרכיב של הוצאות הנדרש להתאמת דירת המגורים.

4.        מתשובת המשיב עולה כי ב-1993 מכרה החסויה את דירתה לגב' בוזגלו, וככל הנראה תמורת הדירה מעולם לא עברה לידי החסויה. קימת צוואה של החסויה, ממנה עולה כי היא ציוותה את עזבונה לאחייניתה, מיכל בוזגלו. במסגרת הסכם המכירה, נרשמה הערת אזהרה לטובת החסויה לפיה, כל עוד החסויה בחיים, היא תהיה רשאית לגור בדירה ללא תשלום שכר דירה, דמי שימוש או כל תשלום נילווה אחר. למרות זאת, על פי החלטת בית משפט מיום 26.11.01, משלמת החסויה מדי חודש גם הוצאות לאחזקת הבית.

5.        אין חולק כי דירתה של החסויה זקוקה לשיפוצים מיידיים כדי להתאימה לצרכיה עקב נכותה. בנוסף לכך נדרשים תיקונים עקב מצבה הרעוע של הדירה.

6.        ביום 27.4.03 פנה האפוטרופוס על רכוש החסויה לבית המשפט לענייני משפחה וביקש היתר להוציא סך של 180,000 ש"ח  מחשבון החסויה לצורך שיפוץ יסודי של דירת המגורים. מאחר שהדירה נמצאת בבעלות הגב' בוזגלו ובעלה, ומאחר שהם לא שלמו לחסויה תמורה עבור הדירה, סבר המשיב כי מן הראוי שבעלי הדירה הם שישאו בהוצאות השיפוץ שכן הם אלה שיהנו בבוא העת מהשבחת הנכס. מאחר שמדובר בשיפוץ דחוף, וכיון שככל הנראה אין בידי הזוג בוזגלו הכספים הנדרשים לביצוע השיפוץ, סבר המשיב כי יש להתיר את הוצאת כספי החסויה לשם כך בתנאי שהם ייחשבו כהלוואה לבוזגלו בגינה תירשם משכנתא מדרגה שניה על הנכס לטובת החסויה. עמדה זו אומצה על ידי בית המשפט למשפחה ואושרה בערעור בבית המשפט המחוזי. מכאן הבקשה לרשות ערעור בפני בית משפט זה.

7.        נתתי דעתי למכלול נתוני הענין ובאתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור לגופו, ולהורות כמבוקש על ידי החסויה, באמצעות האפוטרופוס על רכושה. הבקשה אמנם נדונה בפני שתי ערכאות, וזהו גלגולה השלישי, אולם תוצאות הפסיקה כפי שהן עומדות נכון לעת זו עלולות להביא לתוצאה שתפגע בענין חיוני של החסויה, ואפשר אף שתפגענה באינטרס מוגן של אחייניתה, המטפלת בה ודואגת לצרכיה, בלא שצורפה כבעלת דין, ובלא שניתן לה יומה להציג את עניינה. מצב דברים זה מצדיק דיון לגופו בגלגול שלישי.

8.        לחסויה נפסקו פיצויים בגין תאונת הדרכים ובתוכם נכלל מרכיב פיצוי בגין התאמת דירת מגוריה לצרכיה. בעת תאונת הדרכים ופסיקת הפיצוי הדירה בה מתגוררת החסויה כבר לא היתה בבעלותה אלא הועברה בלא תמורה קודם לכן לבעלות אחייניתה. עם זאת, זוהי דירת מגוריה של החסויה, ועומדת לה זכותה לגור בדירה למשך כל ימי חייה, והיא אכן מתגוררת בה לאורך כל השנים. אין חולק באשר לצורך בשיפוצים בדירה, הן כדי להביאה למצב תחזוקתי סביר והן כדי להתאימה לצרכי נכותה המיוחדים של החסויה. הצורך המיוחד של החסויה והצפי כי היא תמשיך להתגורר בדירה לכל ימי חייה הם הנותנים כי מימון השיפוץ צריך לבוא ממקורותיה גם אם יש בשיפוץ כדי להשביח את ערכו הכספי של הנכס, אשר בבוא העת יפול לידי הבעלים, בני הזוג בוזגלו. אין לכרוך את מימון השיפוץ בהעמדת הכספים כהלוואה של החסויה לאחייניתה, ולו מן הטעם שלאורכם של כל ההליכים לא ניתנה הסכמתה של האחיינית להסדר זה, ובלא הסכמה כזו הסדר כזה אינו אכיף ואינו בר-ביצוע. יתר על כן, אין לדעת אם האחיינית הגב' בוזגלו הינה בת-יכולת כלכלית לעמוד בפרעון הלוואה כזו אילו ניתנה לה, והפועל היוצא מעמידת המשיב על ההסדר המוצע הוא דחייה מתמשכת של השיפוצים בלא פתרן תכליתי הנראה באופק, חרף צורך דוחק בביצוע העבודות לטובתה של החסויה. המסקנה המתבקשת היא, איפוא, כי יש להפשיר את הכספים הנדרשים לצורך התיקונים ממקורותיה של החסויה בלא התנאת תנאים מחייבים כלפי האחיינית. עם זאת, על האפוטרופוס על רכוש החסויה והמשיב לשקוד על כך שייעשו אך ורק השיפוצים ההכרחיים כדי להביא את הדירה למצב תקין ומתאים לצרכיה של החסויה, כי הם יתבצעו בהקדם ככל הניתן, וכי עלויותיהם תהיינה סבירות.

           במאמר מוסגר יצויין כי אם בעתיד, מסיבה כלשהי, תיפגע זכותה של החסויה להמשיך ולהתגורר בדירה עד סוף חייה, אין להוציא מכלל אפשרות כי תימצא דרך משפטית לתבוע מהבעלים על הדירה, בשמה של החסויה, השתתפות במימון השיפוצים ככל שהם הסבו להם הנאה רכושית כמידת השפעתם על עליית ערכה של הדירה בשוק.

           הערעור מתקבל, איפוא, במובן זה שהשיפוצים בדירה ייעשו ממקורותיה של החסויה, ובלבד שהאפוטרופוס על רכושה והמשיב יקפידו כי יוצאו לשם כך הוצאות נחוצות וסבירות בלבד, וכי העבודות תיעשנה בהקדם כדי להבטיח את טובתה ורווחתה של החסויה.

           ניתנה היום, י"ג בניסן תשס"ד (4.4.04).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: